להפוך משימות לתוצאות
כאשר יש לנו רשימת מטלות שצריכות להתבצע ואנו מעבירות אותה לדף, כדאי לרשום בו לא את מה שצריך לעשות, אלא מה אנחנו רוצות להשיג, כאילו המטלה מאחורינו והיא כבר בוצעה.
למה?
ראשית, הרבה יותר נעים לראות רשימת מטלות שכבר "נעשתה". כשהרשימה כתובה לי בצורת תוצאות – אני כבר רואה את עצמי במצב החיובי של אחרי ויש לי יותר אנרגיה.
הרבה יותר כיף לי לראות רשימה כזו:
- הדו"ח השנתי מוגש.
- נתנאלה מקבלת (ומאשרת…) הצעת מחיר.
- ניירת מתויקת בקלסרים.
- פגישה עם יוספה בסוף השבוע.
מאשר את רשימת המטלות שיש לעשות:
- להגיש את הדו"ח השנתי.
- לשלוח לנתנאלה הצעת מחיר.
- למיין את הניירת במגירה העליונה.
- להתקשר ליוספה לקבוע פגישה.
דבר נוסף, תוצאה היא מחייבת יותר ממשימה. היא כבר קיימת בהווייתה ולי נשאר רק להוציא אותה אל הפועל.
כאשר אני כותבת את הדברים בצורת תוצאות, אני רואה הרבה יותר בקלות את הדרך הנכונה לביצוע המשימה.
למשל, ביום שישי לחוץ של חורף, כשאני בעבודה וצריכה להספיק לנסוע מחוץ לעיר, אני כותבת את רשימת המשימות:
- לגהץ חולצות.
- לארוז מזוודה.
- לאפות עוגה.
- לקלח את הילדים.
כשאני רואה את הרשימה הזו, אני יודעת שהכל דחוף, הכל צריך להיעשות בפרק זמן קצר ואני מתחילה ממה שאני רואה דבר ראשון ממול העיניים.
כשאני הופכת אותה לרשימת תוצאות, הרבה יותר קל להיות יצירתית, למצוא פתרונות אחרים וכך לבצע את המשימות ההכרחיות באמת:
- חולצות מגוהצות.
- מזוודה ארוזה.
- עוגה אפויה.
- ילדים רחוצים ולבושים לשבת.
כשאני רואה את המטלה הסופית, אחרי שהיא כבר נעשתה, מתברר לי שבכלל לא מחייב שדווקא אני צריכה לעשות אותה. אולי אקנה עוגה מוכנה? אולי אבקש משכנה חביבה שתגהץ לי את החולצות ובתמורה אתכונן אתה למבחן הגמר במתמטיקה? אולי אעשה תחרות בין הילדים מי מתארגן ראשון ואתן פרס משתלם כדי להמריץ אותם?
כשיש לי את רשימת המטלות – ברור לי שאני צריכה לעשות אותן.
התוצאות פותחות לי את העיניים לאפשרויות שיכולות להיעשות על ידי מישהו אחר.